התמונות שנשארו מאחור
בתקופה שבה חי בתל אביב, הסכיזופרניה של בועז הלכה והחמירה. הוא ניסה לעבוד יותר ואף שקל לפנות לעולם הדוגמנות. אמא סיפרה לי שלקח איתו את כל אלבומי התמונות שלו. עם השנים, ככל שהמחלה התקדמה וההתקפים כנראה התעצמו, האלבומים אבדו.
כיום, מלבד תמונות בודדות, כמעט שלא נותר לנו תיעוד מצולם של בועז. אנחנו מנסים לאסוף את התמונות, הסיפורים והזיכרונות שנותרו אצל בני משפחה וחברים, בתקווה להרכיב יחד עוד חלקים מסיפור חייו.